מתערבים או לא מתערבים?

התגובה המיידית של כל הורה היא לעשות את הכי טוב עבור הילד וכמובן לעזור בכל מה שיכולים. חשוב לזכור שסוגיות בתחום החברתי של הילדים מתקשר לנקודות נוספות הקשורות בילד ובנו כהורים. כדאי לנו לבדוק כמה שניתן  עם עצמנו ולנסות להבין מספר דברים. האם שמנו לב האם הילד שלנו רגיש ופגיע יותר מהאחרים רק בתחום החברתי או גם בתחומים נוספים, האם אנחנו מוטרדים ממצבו החברתי כבר מהגיל הצעיר, במהלך השנים כמה אנחנו חוששים שיעשה טעויות  ולכן מגיבים במידית או האם אנחנו סומכים עליו. האם לנו היה קושי חברתי בילדות ואיך התמודדנו איתו, איך ההורים שלנו נהגו איתנו כשסיפרנו שהעליבו או פגעו בנו, ובכלל איך אנחנו תופסים את נושא ההורות בהקשר לתחום החברתי. האם בכל דבר אגן על הילד שלי שיש לו קושי, או שלעיתים יש מקום להפעיל שיקול דעת בכל סיטואציה מחדש.

סוגיית ההתערבות קשורה גם להתנהלות בבית הספר. האם  כשהילד מספר לי שהמורה אמרה לו משהו או חבר פגע בו האם אגיב "עכשיו אני מתקשרת למורה" או להורה של הילד הפוגע.  ישנם מספר דגשים שעלינו לחשוב עליהם לפני ההחלטה אם להתערב או לא.

שלושה ילדים, שלושה קשיים שונים

• •ד', נערה בת 14, מתקשה למצוא קבוצת שייכות של חברים בגילה. היא נמצאת הרבה בבית ומסתגרת בחדרה, כמעט ואינה יוזמת מפגשים וכמעט ואינה מוזמנת. לדבריה היא מאוד רוצה, אך משהו עוצר בעדה. ההורים מודאגים ומדברים איתה רבות על מצבה החברתי.
• •ר', נער בן 11, מתקשה מאוד בתקשורת עם חבריו. הוא מפרש סיטואציות חברתיות כאילו כולם לא בסדר, כולם נגדו ואף אחד לא באמת חבר שלו. ר' מרגיש כעס רב אך אינו מצליח להבין מה הסיבה להתרחקות של חבריו. גם בבית הוא כעוס רוב הזמן והתקשורת עם הוריו ואחיו אינה טובה.
• •נ', נערה בת 12. הוריה מתארים קשיים חברתיים מאז כיתה א' והצקות בלתי פוסקות. בכיתה ו' המצב החמיר – כבר לא מזמינים אותה לאירועים או למפגשים. נ' מתארת שבבית הספר היא רוב הזמן לבד. היא מאוד רוצה להרגיש אהובה ושייכת, אך משהו לא עובד.

לא מתערבים בכל מחיר

ישנן מספר נקודות שיש לקחת בחשבון לפני שמתערבים:

• •גיל הילד – בבית הספר היסודי הילדים עדיין צעירים יחסית ולעיתים יש סיטואציות כגון קשיים בקב' הואטס אפ, קשיים להרגיש שייכות לקב' חברתית, אין עדיין חבר טוב וכד'.
• •האם מדובר בבריונות או באלימות – במצב זה חד משמעית צריך להתערב ולטפל בהקדם.
• •בכל מצב לא מכריחים ולא עושים במקום הילד.

מה עושים בכל אחד מהמקרים?

במקרה של ד', ההורים בדר"כ יהיו מוטרדים מכך שהיא הרבה לבד,הכי חשוב להיות איתה בקושי.הם יכולים להיות קשובים לבתם, פחות לבקר ולשפוט אותה להשתדל לא להציע לה בכל הזדמנות ליזום קשר עם חברים פעולה שקשה מאוד עבורה. כדאי ליזום פעילויות שלכם  יחד איתה ולבלות זמן איכות. אם המצב נמשך ונראה שקשה לה , יש לפנות לעזרה מקצועית.

ר' מביע הרבה כעס הן על חבריו והן על משפחתו. כדאי לבדוק לאורך זמן האם יש טריגר לכעס: האם הוא קשור לתסכול מהלימודים, להתנהגות מסוימת בבית, להעדפה של אחד האחים, לביקורת והערות תכופות, או שקיימת אבחנה של הפרעת קשב או אחרת. לעיתים הכעס הוא רגש שמכסה על רגש אחר. כשמזהים את מקור הכעס חשוב להגיב באופן מותאם ולשמור על ויסות – כשילד כועס, ההורה צריך להיות רגוע. כשהכעס נובע מהפרעת קשב, מומלץ ללמוד את התחום ולטפל בהתאם; טיפול יעיל יפחית משמעותית את ההתפרצויות ואת עוצמת הכעס.

נ' מתקשה בתחום החברתי. קשיים חברתיים נובעים ממספר סיבות, וכדאי לבדוק כמה דברים לפני שמתייגים את הנערה כבעלת "בעיות חברתיות".

מה עשוי להסתתר מאחורי קושי חברתי?

• •מיומנויות חברתיות שלא התפתחו מספיק – קושי להתחיל שיחה, להבין רמזים חברתיים או להתגמש ולזרום.
• •ביישנות קיצונית והימנעות – ההימנעות מחזקת את התחושה שאף אחד לא רוצה בחברתי, למרות שזה לא בהכרח נכון.
• •חרדה חברתית – שיכולה לגרום לא לדבר כלל בקבוצה, לא לפנות ולא לענות.
• •קושי בוויסות רגשי – כשכל עלבון נתפס בעוצמות, דבר שמרחיק חברים.
• •חשש מדחייה  ילדים עם דימוי עצמי נמוך עלולים לפרש כל אירוע ניטרלי כ"אף אחד לא רוצה להיות איתי", ואז לוותר מראש על ניסיון ליצור קשר.
• •שינויים ומעברים – במסגרת חדשה עלולה להיות הימנעות בהתחלה, ואז קשה לצאת מהמצב או אם יש שינוי במעגל החברתי והשתלבות מחדש הופכת מאתגרת.

לכל קושי – התערבות אחרת

בכל שיחה כדאי לבדוק עם הילד. האם יש לו רצון לחברים, האם הילד מזהה מה הסיבה לקושי(לשאול ברגישות) ,האם כשהוא באחד על אחד הוא מצליח ליצור ולתחזק קשר אבל בקבוצה מתקשה. לכל קושי אבחנה אחרת, ובהתאם לה ההתערבות תהיה שונה:

• •ילד שלא יודע איך – צריך כלים ותרגול של מיומנויות חברתיות.
• •ילד שמפחד – צריך ביטחון ותרגול הדרגתי.
• •ילד שנפגע –נשהה איתו בכאב וננרמל שה טבעי שנפגעים וזה כואב.
• •ילד שנמצא בחברה שפחות טובה ומתאימה לו נתמוך ונחזק אותו  שלא צריך להיכנע ללחץ חברתי ולהשתנות.

סיכום

השאלה "מתערבים או לא" אינה שאלה שנענית בכן או לא חד-משמעי. התשובה תלויה בגיל הילד, באופי הקושי, במידת המסוגלות שלו ובמצבו הרגשי. בכל מקרה של בריונות או אלימות בגיל הצעיר ההתערבות תהייה חד-משמעית אך  גם אז נזכור שהתגובה שלנו והטיפול במקרה גם מודל לילד. במצבים האחרים  כשילד מספר על קושי חברתי מומלץ להתחיל בהקשבה, לבדוק את מקור הקושי ולתת לילד כלים להתמודד תוך  הפעלת שיקול דעת וליווי קרוב.

כשמזהים שמאחורי הקושי החברתי עומדת סיבה אמיתית  חרדה, חוסר במיומנויות, קושי בוויסות או פגיעות עצמיתאפשר לתת את המענה הנכון והמותאם, ולא להסתפק ב"להתערב או לא". המטרה היא להעצים את הילד, לחזק את הביטחון שלו ולסייע לו לרכוש את הכלים שילוו אותו לאורך זמן, גם בתחום החברתי וגם בתחומים אחרים. להראות לו שמסוגל, שיכול, שיש לו את הכוחות לבחור בתגובה ובמקביל להזכיר שכדאי לפנות למבוגר אחראי שיכול לסייע כגון מורה, גננת, מדריך בחוג וכד'.